לקח לי חמישה ימים להצליח לפתוח דף בוורד, עוד שבועיים להתחיל לכתוב ועוד חודש לסיים.
חודש וחצי עבר מיום ההולדת של Ask Q ומאחר וזהו לא מצב רוח לחגיגות, ציינתי אותו השנה ביני לבין עצמי. רק שגם ביני לביני היה קשה למצוא רגע של בהירות. לברר מה אני רוצה לומר.
אני יכולה לדבר על דברים שלמדתי - אבל בכל יום למדתי משהו, ומתוך 365 כפול 3 יהיה קשה לבחור אחד, או שניים או עשרים. על היציאה לעצמאות דיברתי אלפי פעמים. פעם עוד יכולתי לדבר על נועה של אז ושל עכשיו, אבל היום אני והיא אחד. אם היו עושים לי MRI היו רואים קולאז' של צבעי פסטל. ה- Q עם הכתר כבר הפך לשם משפחה שני. Ask Q זה הסיפור שלי. השאלות - בדם שלי. העסק הוא אני.
אז השנה במקום לבקש משאלה, החלטתי לשאול את עצמי שאלה. איך Ask Q שינה אותי?
חודש אני הולכת איתה, ובכל יום אני לומדת על השאלה משהו. ובכל יום התשובה משתנה.
לפני 3 שנים זה קרה במקרה. כמעט כמו הפניצילין, כמו האנטיביוטיקה (בכל הצניעות הנדרשת כמובן) - וזה טרף לי את הקלפים והפך לי את החיים. הביא כל כך הרבה לתוך המהות שלי, שכמעט בלתי אפשרי להיזכר מה היתה קודם. ומי אני הייתי.
במהלך 3 השנים שעברו היו הרבה נקודות יציאה ואינספור סיבות ללכת, אבל עוד יותר סיבות להמשיך. חוסר ודאות, סימני שאלה שהיו לסימני דרך, עד שהפכו לדרך עצמה. כמעט מפחיד לחשוב מה היה אם לא - אבל אם יש משהו אחד שהיום אני מבינה: גם אם הייתי נאבדת, והרי שוודאי אבדתי לא פעם- Ask Q כבר היה מוצא אותי בסיבוב. שוב. ושוב. ושוב.
אז איך Ask Q שינה אותי? אם להיות כנה, אני לא חושבת שאנשים משתנים. אז אולי לא השתניתי. אולי רק קיבלתי הרשאה. גישה לחלקים בי שלא הכרתי קודם. כאלה שהיו ב"הייד". זכיתי בטיול לתוך עצמי, כמו טריפ, כמו אליס בארץ הפלאות שפותחת דלת ועוד דלת ועוד ידית. מבחורה של מילים גיליתי בחורה של מעשים. מאחת שמתלבטת לכזו שמחליטה. מדחיינית מספר אחת - לאחת שרוצה את השורה התחתונה. זו שמכירה את כל הפרטים אבל גם את התמונה הגדולה. גידלתי ביצים של שור ועור של פילה, עבדתי כמו חמור והסתערתי כמו נמרה. איבדתי בדרך הרבה- הרווחתי יותר. גיליתי כישרון, מצאתי גם אהבה, בכל יום מרימה עוד קלף, שואלת עוד שאלה.
אבל הדבר הכי מדהים בזה הוא שבכל בערב, כשאני שמה רגליים על השולחן עם כוס ויטמינצ'יק ובמבה יבשה - אני עדיין כל כך אני. נהיית מרגרינה מכל הודעה. מפחדת לפעמים. רגישה. אני עדיין כל כך הבחורה ההיא בדירה בדיזינגוף, סקרנית לראות מה מחכה לה. מי תתגלה לה. ולא הייתי מוותרת על אף פסיק ואף מילה. על הכל הייתי שוב חוזרת. על הכל. מהתחלה.