תובנות מהנסיעה שלי לסיני

1. כשזה טוב, זה טוב:

בזמן האחרון ניסיתי לאלץ הרבה דברים. דחקתי בזמן, בעצמי, באנשים אחרים להיות מה שאני רוצה שהם יהיו. בחוויות שירגישו כמו שאני מצפה מהן להרגיש. אבל איכשהו זה לא עבד. אבל כשזה טוב, זה פשוט טוב, ולא צריך לעשות כלום בשביל זה. יש טייס אוטומטי ואיכשהו ההגה מסתובב בדיוק בכיוון הנכון, כאילו יש איזה מסלול שהכל זורם אליו, כמו שהמים זורמים מהנחל לנהר בלי שאף אחד לא יגיד להם איך. ואז יש איזו הרמוניה, אולי קוראים לזה כימיה, שהכל קורה בדיוק באופן שהיה צריך לקרות. כל מה שדרוש זה פרטנר.ית מהחלומות, אפס ווייפיי, עיניים פקוחות לראות וקרם הגנה כדי לספוג את הכל בלי אבל בלי הקרינה. האנשים זה הכי חשוב. אז הבטחתי לעצמי שאני מפסיקה לאלץ את הטוב. אם זה לא מרגיש נכון כנראה זה לא נכון ואין שום דבר שאני יכולה לעשות כדי לשנות את זה. וכשזה כן מרגיש, אני כבר לא צריכה לעשות. הכל מגיע מעצמו, וזה - נקרא חופש.

2. כלום זה משהו:

כשסבתא שלי היתה שואלת אותי על מה אני חושבת, או יותר נכון במילותיה: penny for your thoughts, והייתי עונה "כלום", היא היתה אומרת "כלום זה משהו". מסתבר שכלום זה הגלעין של הפרי, והוא אמנם קטן אבל הוא עדיין משהו. וגם אני למדתי שלא לעשות כלום זה עדיין לעשות משהו. כשהשקט הוא הקול הכי חזק יש מקום למחשבות שהיו על מיוט, לרעיונות שלא הצליחו להבשיל, להחלטות שלא הצלחתי להרגיש בבטן והשארתי בסימן שאלה. אחרי שנה וחצי שלא נתתי לעצמי להיות אפילו רגע אחד בתוך הכלום, תמיד חושבת על משהו, עושה, מתכננת, הבנתי שהכלום דרוש לי. אחרת אני סתם על פול גז בניוטרל, ושום דבר לא זז.

זה ישר גרם לי לחשוב שאני חייבת לשבץ בלו"ז שלי זמן כלום, אבל אז אני נזכרת בסעיף 1 ומתחרטת. אי אפשר לאלץ את זה, וכל מה שאני יכולה לעשות זה להיות קשובה, וכהרגע הזה מגיע, לתת מקום לכלום. בסוף הוא יגדל להיות המון.

3. שיחות הן הדרך הכי טובה לגרום לזמן להיות משמעותי:

תמיד היה לי עניין עם הזמן. גם בחופש. אני צריכה שכל רגע יהיה רגע ששווה לזכור, שיקרו דברים שנצרבים בכל החושים, משהו לחזור אליו כשאני מתגעגעת להרגיש. בחופשה הזו הגעתי למסקנה חד משמעית שבשבילי, לזמן יש הכי הרבה משמעות כשהשיחה טובה. שנפתח איזה תדר נדיר, כזה שיש קליטה שלו פעם ב, אבל אם תופסים אותו ומתחילים לשדר – הוא יגרום לדקה להרגיש כמו שעה וליום כמו שבוע.

ואז חשבתי, נראה לי שיצרתי משחק שפותח את התדר הזה בדיוק לאנשים שאולי לא פגשו בו מעולם, ושהדבר הזה לבדו שעשיתי – הוא מקור למשמעות אינסופית.