על שאלות, חתונמי ואיך עושים את זה נכון
שאלות. כמה פשוט, ככה מורכב.
אבל כשעושים את זה נכון – זה כל כך טוב.
שאלות הן באמת חלון. להתבוננות, להבנה. שאלות הן מתנה.
הן חומר אנטי מפלטר, וזה אולי נשמע קיטשי, אבל אני תמיד אומרת, שאלה היא הזמנה לשיחה אחרת.
שאלות זה כיף. זה משחרר. זה אמיץ וזה מחבר. שאלות הן ההגה לתודעה של אדם אחר, הן המבט הזה של מישהו כשנגעת לו במחשבה שעוד לא נגעו בה לפניך, שאלות הן המיומנות הכי חזקה בטבע.
ובדיוק בגלל זה כדאי לדעת איך להשתמש בהן נכון. כי ממש כמו מתכון, גם אם מדובר בקינוח הכי טעים בעולם – אם לא מדייקים, זה לא מושלם.
אז לאלו מלכודות כן כדאי לשים לב? ומהן הטעויות השגורות, שכולנו עושים עם שאלות?
כדי להדגים איך שואלים נכון (וגם איך לא), נשתמש בדוגמאות מסופ"ש הזוגות של חתונמי ומשחק שאלות של יעל הפסיכולוגית. #התחלנו
זהירות - מלכודת!
1. שאלות גדולות מדי. למשל כמו: "טוב לך?"
ניסיתם פעם לשאול את עצמכם את השאלה הזו?
מה זה טוב? ומה זה רע? מילים כל כך גדולות. ואולי התשובה תלויה באיזה שלב תפסת אותי, ומה השעה ואם אני רעבה ואם יום שני. טוב הוא גם יחסי – טוב לי באיזה מובן? ואולי זה מפחיד גם לומר "טוב לי!". אימאל'ה רק מלכתוב את זה אני נבהלת, זה מחייב, ובטוח גם יש דברים שאני פחות מרוצה מהם.
שימו לב ששאלה גדולה היא ממש לא תמיד פתוחה – למשל כאן. היא פשוט מאד כללית ולכן לא חושפת שום דבר אמיתי.
אז אפשר קצת לכווץ את השאלה, כדי להרחיב את המהימנות של התשובה:
עד כמה טוב לך בעבודה? מאיזה בחינות טוב לכם בזוגיות? מה עושה לך רע? ובאיזה מישור זה בא לידי ביטוי?
2. שאלות סגורות: "את מרגישה ביטחון בקשר שלכם?"
שאלה סגורה היא שאלה של כן או לא. אפשר לדבר הרבה על האם ביטחון הוא דבר דיכוטומי או משהו שיושב לו על איזה רצף, אבל הבעיה האמיתית בשאלות סגורות זה שהן בקושי מספקות לנו מידע. הן סוגרות צבעים של אפשרויות לעולם שחור לבן של כן או לא. ורוב החיים הרי יושבים על תחומים אפורים, עם המון צבעים של רגשות. לא ככה?
אז במקום לשאול האם את מרגישה ביטחון, אפשר היה לשאול שאלה פתוחה, למשל: עד כמה את מרגישה ביטחון בקשר שלכם? איפה את מרגישה חוסר ביטחון? או בכלל: מה מקנה לך ביטחון בקשר?
3. שאלות שמטמיעות בתוכן מסר:
מתי אתה אוסף אותי? הכנסת כבר את הדגים למקפיא? וגם: כמה נשים בחתונה של מורן?
הן כולן שאלות שמטמיעות בתוכן מסר. יוצאות מנקודת הנחה. מי אמר שאני אוסף אותך, לא ידעתי שאני אמורה בכלל לקנות דגים, ומתי... בדיוק.... קבענו שאת באה לחתונה...?
להטמיע מסר יכול להיות גם דבר סופר חיובי כמו: מה אני מכין לך לאכול?
במקום להעמיד בסיטואציה הזו של: "את רוצה שאני אכין לך?"
"לא, עזוב, לא משנה..." (סורי בכל זאת יש לי חצי דומיננטי מפולין).
דוגמה לשאלה כזו היא השאלה של דני: "את מפחדת שאני אאכזב אותך?"
הוא סוג של אמר לה בעצם: אני עומד לאכזב אותך, וכדאי שתתכונני. האם זו היתה שאלה, או אזהרת מסע, דני?
להבא, אם תרצה באמת לדעת איך שני מרגישה, עדיף שתשאל: מה מפחיד אותך? או- למה חשוב לך שאשים לב, כדי שתרגישי נוח?
4. שאלות רטוריות:
"הסיבה שלא רצית להיכנס איתה לבידוד, זה באמת כי רצית להתגעגע?"
גם אתם מרגישים שזו שאלה שהתחפשה? כאילו שאלנו משהו אבל בעצם... כבר ענינו עליו?
אגב, גם השאלה הזו ממש, כן ממש זו ששאלתי עכשיו - היא כזו.
שאלות מהסוג שסימן השאלה בהן מונח ליופי, לנימוס, אבל בעצם יש שם נקודה. אלו שאלות שמניחות הנחה מראש.
ואני תמיד אומרת- אם אין לנו כוונה לשאול, לא צריך לשאול. אפשר להגיד. אבל אם אנחנו שואלים – בואו נשאיר מרווח לענות.
ואיתמר אכן החזיר בשאלה כזו בדיוק אחר כך ללירון: "אתם לא מפחדים שמה שבא מהר, הולך מהר?" (אי אפשר להאשים אותו, הרגע שמו אותו על הפלנצ'ה).
אז איך כן נכון היה לשאול?
ננסה לתת מקום לתשובה כנה ולנסח את השאלה על דרך החיוב כדי לא להרתיע את הנשאל.
אם כך ניצן יכלה לשאול: מה הסיבה שהעדפת לעשות את הבידוד לבדך?
ואיתמר היה יכול לשאול: מה דעתך על יחסים שמתחילים מהר?
5. שאלות "נו נו נו"
שאלות שיש בהן שיפוטיות, מאחר ולא רק שהוטמעה בהן תשובה, הוטמעה גם דעה של השואל על התשובה...
"מאיפה האומץ להיפתח רגשית אליה?"
יש פה שתי הנחות חטא על פשע של עמרי לגבי לירון:
1. הוא נפתח רגשית.
2. הוא אמור לפחד מזה.
כששואלים אותנו שאלה נונונו, במקום להיפתח אנחנו נסגרים. ובמקום להיות כנים, אנחנו מתגוננים. ולכן זה לא מפתיע שלירון ענה באותו מטבע בדיוק:
מאיפה האומץ לא לנסות?
וגם לירון לא נשאר חייב ושואל את מנו: האם כל העטיפה המצחיקה, לא מכסה על איזשהו פחד להתמסר אולי?
אולי או בטוח? אתה שואל או אומר?... תסכימו איתי שאין הרבה מה לענות על השאלה הזו, נכון?
(והנה עשיתי לכם את אותו הדבר)
אפשר היה לשאול, למשל: מה עוזר לך להיכנס לתהליך?
וגם: מה התפקיד של ההומור והצחוק בהוויה שלך? מה הסיבה שזה חשוב לך?
שאלות יכולות להיות כוח אמיתי, וכדי שנוכל להשתמש בו באופן שיטיב עם השיחה, כדאי שנדע לשים לב גם למלכודות. שאלות רטוריות, שאלות שמטמיעות מסר שיפוטי או שאלות שמניחות הנחות עלולות לגרום לסגירות במקום פתיחות, בין אם בשיחה עם חברים, עם משפחה, או בעולם הזוגיות.
אז בפעם הבאה שאתם בדרך לנהל שיחה טובה – זכרו: המטרה היא לתת מקום, להשאיר אותה פתוחה, ולייצר מרחב בטוח ונעים לענות בכנות.
אז מה השאלה בכלל? פשוט תשאלו.
