top of page
חיפוש

למה קשר בלונג דיסטנס זה הדבר הכי טוב שקרה לי

"זמן הוא המרחק הגדול ביותר בין שני מקומות" (טנסי וויליאמס-ביבר הזכוכית)

(ולא אני לא קראתי את המחזה זה מתן ציטט לי באחת השיחות שלנו)


יצא לי לחשוב על זה. זמן ומרחק. את מערכת היחסים שלי עם כל אחד מהם העמקתי מאז שאני מנהלת קשר טרנס אטלנטי.

תמיד מדברים על כמה זה קשה (וזה קשה!) אבל כמעט ולא מדברים על הסגולות שלהם:

המרחק שמאריך את הזמן, הזמן שמגדיל מרחק, אבל לא רק: הוא גם מצמצם אותו.

אז מה קורה לשני אנשים שזמן ומרחק מפרידים ביניהם? מה קורה לביחד שלהם, ללבד שלהם. ואיך זה גורם להסתכל על הכל אחרת?

כשאני ומתן היינו רק 3 חודשים יחד ומתן חזר לאוסטין אחרי חופשת הקיץ, היינו במקום לא כל כך טוב.

אחרי שחיכיתי כל חיי בערך לזוגיות עם מישהו כמו מתן, חטפתי ככל הנראה את בהלת השלושה חודשים (תופעה מוכרת בספרות מסתבר) ובגדול – הפרידה לא היתה לי קשה. באמת של החיים: חיכיתי שהוא יטוס כבר. החלק בי שניסה לחבל בהכל, רצה לחזור למצב היחיד שאני מכירה ויודעת ומסתדרת בו: לבד.

ובחיים, כמו בחיים, אי אפשר לדעת מה היה אם. אבל אני יודעת כמעט בוודאות שאם מתן לא היה נוסע, כנראה שהיום לא היינו יחד. וזה לא היה קשור אליו, כמובן. רק אלי. אחרי יומיים שהוא היה בחו"ל הודעתי לו שאני עדיין לא מתגעגעת (אני לא יכולה לזייף). אבל אחרי שבוע חשבתי עליו באיזה ערב ואמרתי לעצמי שחבל שהוא לא כאן. ואחרי חודש וחצי נחתתי אצלו באוסטין.

מרחק וזמן הצילו את מערכת היחסים שלי עם אהבת חיי. אם הוא לא היה עוזב, לא הייתי מגדלת געגוע. ולא הייתי יודעת שזה מה שאני רוצה. ומזל שנאלצתי להיות חסרה אותו כל כך הרבה זמן.

אז נכון שבהרבה מהזמן (רוב הזמן) - זה לא אידיאלי. ונכון שזו לא תכנית עבודה רב שנתית. אבל אם אפשר לתת רגע קרדיט לשניים האלה,

מרחק, וזמן. שבלעדיהם אין את המרחב הזה, שגורם לך להבין כמה את רוצה. אלה שבהיעדרם יש אוטומט, ובנוכחותם צריך להתאמץ, מאמץ כזה שנותן לכם מראה - כמה זה חשוב לכם, לשניכם. כי אם זה לא היה חשוב, לא הייתם מתאמצים כל כך.

מרחק וזמן. שבלי שהתכוונתי עזרו לי לחצות לאט ובטוח את הפחד הכי גדול שאפילו לא ידעתי שאני פוחדת: לא להיות לבד. שהבהירו לי שאחרי 32 שנים של הפרקטיקה של לבדנס - אני ממש מסוגלת עדיין. ואפילו אוהבת לפעמים. אני לא "צריכה" מישהו לצידי, אני מהאלה שתמיד רציתי להיות: מהבחורות שכל כך יודעות להיות לבד. ואם הן לא לבד - זה רק כי הן בוחרות.

זמן הוא המרחק הגדול ביותר בין שתי נקודות, ולפיכך - ככל שהזמן עד שנתראה שוב מתקצר, אנחנו גם פחות רחוקים. אמר הפילוסוף מתן שפירא.


עוד שבועיים

מחכה לך בבית ♥

13 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page