על פי מה אנחנו בוחרים זוגיות?
רובנו חושבים שיש איזה צ'ק ליסט. בהתחלה אין, ואז אנחנו מבינים שבחרנו באדם הלא נכון, ואז אנחנו מייצרים כזה. ואז אנחנו מנסים לבחור בעזרתו, ושוב בוחרים אדם לא נכון. ואז משחררים את הצ'ק ליסט וחוזרים לנקודת ההתחלה. מנסים לבחור מהבטן.
אבל מי באמת בוחר עבורנו במי נתאהב? כן, חברים וחברות, זה הוא תת המודע שלנו. בכבודו ובעצמו ובעצמנו. טוב, בטח לא הפלתי אתכם מהרגליים. זה כבר ידוע שתת המודע הוא הבוס האמיתי. אבל איך הוא בוחר? חשבתם על זה פעם, מה הסיבה שאדם אחד נראה לכם אטרקטיבי לזוגיות, ואחר לא (ובואו נגיד, לא מצאתם סיבה רציונלית)?
אז על פי ד"ר הארוויל הנדריקס, הסיבה הזו נקראת "אימאגו".
אימאגו, או בעברית דימוי – אלו כל התמונות ששמרנו במוח שלנו לאיך נראים יחסים. אלבום הזוגיות המתויק בתת המודע, הברנד בוק שלנו איך צריכה להיראות אהבה. לטוב ולרע. מצולמים בו רגעים של כל מי שאי פעם טיפל בנו, כמו פיקסלים קטנים שמרכיבים קלסתרון שמהווה את הצופן למפתח הלב שלנו.
אז כשאנחנו בוחרים פרטנר/ית, נכנסים לזוגיות ומרגישים את הקליק, זה שאי אפשר להתבלבל איתו – המוח שלנו למעשה מזהה איזה פיוז'ן של הדימויים האלו. למעשה, אנחנו מזהים את התכונות של ההורים שלנו (גם את אלה שהמודע שלנו פחות אוהב) שספגנו במהלך השנים, אותן תת המודע שלנו מפרש בתור – אהבה.
אתם בטח חושבים – איכס. ואין מצב. והייתי שמה לב. אבל בדיוק בשביל זה יש חומרים כימיים והורמונים מדהימים שמטשטשים את הדמיון ה... מרתיע.
עוד בתקופת התכנית "טיפול זוגי" (כאן 11) הבטחתי לכם סקירה של השיטה, כדי שנבין איך אנחנו יכולים להרוויח ממנה, ואיך זה בעצם קשור לשאלות. אז מה זה טיפול בשיטת אימאגו?
על פי התיאוריה, כל אחד מבני הזוג מגיע עם אימאגו משלו לקשר. הוא מוצא בשני דמיון למה שתת המודע שלו מכיר, אבל מה קורה כאשר לא אוהבים אותי כפי שאני מדמה אהבה? מה קורה כשאת הדבר שאנחנו הכי זקוקים לו, הצד השני לא תמיד ידע לתת?
ובכן, נוצר קונפליקט (סופריייז!) וטיפול בשיטת אימאגו אומר דבר כזה: בואו ניקח את הקונפליקט של הקשר ונהפוך אותו לדיאלוג. עדיין לא נפלתם, אה? בסדר, אנחנו מגיעים לזה: הדיאלוג הזה הוא מיוחד כי הוא מתנהל כמו ריקוד, שבו אחד שולח מסר, והשני משמש כמיכל לאותו מסר, מבלי להגיב, מבלי להתנגד, רק מקשיב. ההקשבה הופכת לתרפויטית, מרפאת, היא אולי נשמעת דבר אלמנטרי אבל נסו לחשוב על הריב האחרון שלכם עם בן/בת הזוג שלכם – כמה מהר זה הסלים לפינג פונג של האשמות, ובסוף מישהו קיבל את הכדור לתוך העין?
אז איך זה עובד?
דיאלוג האימאגו בנוי מ-3 שלבים: שיקוף, אישוש ואמפתיה.
שיקוף – בן/בת הזוג אומרים משהו שהם מרגישים. אני מקשיבה מבלי לומר שום דבר, ולאחר מכן מהדהדת את הדברים חזרה אליו בדיוק כמו שנאמרו. נשמע מוזר? תראו:
"אני מבין ממך שכשאנחנו רבים ואני שותק, את חווה את זה כהתעלמות, האם הבנתי אותך?". "אני שומעת מהמילים שלך שכשאני לא רוצה לשכב איתך, אתה מרגיש שאני כבר לא נמשכת אליך יותר, שמעתי אותך נכון?"
זה אולי נשמע דבר פעוט, אבל לא תאמינו כמה טוב זה עושה לנו, לדעת שהקשיבו לנו במדויק. מבלי להגיב, מבלי לענות, רק משקפים לנו אותנו. בשלב הזה נכנסים עם כל הגוף לבריכת הצד השני. ולא, לשכשך רגליים זה לא מספיק.
זה לא מספיק רק להקשיב, אנחנו צריכים גם שינסו להבין. להרגיש שהצד השני רואה היגיון בעמדה שלנו, גם אם זו לא עמדתו. וזה שלב האישוש: "אני יכולה להבין על מה אתה מדבר, כשאני לא רוצה שתיגע בי, אתה מרגיש דחוי ולא מושך, אני מבינה נכון?".
השלב האחרון הוא שלב האמפתיה: היכולת לשים את עצמי בנעלי הצד השני, מבלי לנעול אותן באמת: "אני מתארת לעצמי שזה ממש קשה להרגיש ככה". "אני יודע כמה חשובה לך תקשורת ומבין שהתעלמות פוגעת בך מאד, ככה באמת הרגשת?".
הצד השני עונה כן או לא עד שהוא מקבל שיקוף מדויק של התחושות שלנו, ומשם, מתוך ההסכמה "כן, ככה אני מרגישה" – אפשר לדבר גם אופרטיבית, פתרונות. אין כאן שיפוט, אין כאן תלונה, יש כאן מסר ושיקוף, אדם אוהב שמטפל בו ומחזיר אותו לבעליו מבלי לגרום לו להרגיש משוגע. כך, לפי השיטה, יש הזדמנות להפוך את הכאב לשיח, את התסכול לבקשה. לאט לאט התגובות האוטומטיות המעכבות שלנו פוחתות ונוצר דיאלוג מבלי להגיע לכדי פיצוץ.
העניין האמיתי בכל הסיפור, הוא שהפערים באימגו שכל אחד מהצדדים בקשר מגיעים איתם – קיימים. הם תמיד יהיו. ותמיד יכאבו. אבל הצורה הזו של השיח גורמת להם להצטמצם, לא מתוך רצון שיתבטלו לגמרי – אלא מתוך ניסיון לבנות גשר מעל התהום, שדרכה כל צד יכול לגשת אל השני באהבה, הבנה, אכפתיות. כל שיחת אימאגו כזו בונה מדרגה של ביטחון בקשר, סוללת דרך אפשרית לאהוב בה, ולהיות נאהבים בצורה שיותר דומה למה שדמיינו, באימאגו שלנו. לרפא את הפצעים שמקודדים היטב בברנד בוק שלנו למה זו אהבה. ולאהוב נכון יותר את מי שבחרנו לאהוב.
מוכנים לנסות?
Comments