ניוזלטר דצמבר 2021

תסמונת המתחזה

למי קראת מתחזה?

של מי ההצלחות שלך בכלל, של מי אם לא שלך?

Sunrise over the Wheat Field

הקדמה 

אתם נכנסים למבחן, מתיישבים. לידכם הבקבוק והבננה והחטיף אנרגיה שלא תאכלו אבל הכנתם מבעוד מועד. הטופס מונח מולכם, שיחת המסדרון שחצי הקשבתם לה קודם עוד מהדהדת לכם בראש, אנשים חולקים תובנות אחרונות על החומר, ואתם מנסים לתפוס את השאלה ששמעתם בזווית של האוזן ולברר עם עצמכם אם אתם יודעים את התשובה. ואתם לא.

בינינו, גם אם אתם יודעים את התשובה, אין סיכוי כרגע שתעלו על זה. כבר החלטתם שאתם לא.

מכירים את זה?

אתם בטח גם מכירים את זה: התקבלתם למקום העבודה הזה שחלמתם עליו ועכשיו, אתם מתים מפחד שיגלו שכל הריאיון שלכם היה תרמית אחת גדולה. והבחור הזה שהתחיל איתך, כשהוא יראה אותך בבוקר בלי איפור הוא יבין שאת ממש לא בליגה שלו. ואתה, משוכנע שהאבא שעומד לידך בגן השעשועים הוא פשוט אבא מעולה ומרגיש כל כך אשם שלך זה קשה והוא עושה את זה בלי להניד עפעף.

"כתבתי 11 ספרים אבל בכל פעם אני חושבת 'אה-אוי, הם הולכים לגלות עכשיו. הפעלתי משחק על כולם, והם הולכים לגלות אותי'"מאיה אנג'לו

אז מה לעזאזל הדבר הזה?

זו לא מחלה, לא אבנורמליות (זה נורמלי להחריד) ולא הפרעה נפשית. היא גם לא בהכרח מקושרת לדיכאון מז'ורי או חרדה, אבל אם מצאתם את עצמכם מזדהים באחת או יותר מהסיטואציות שלעיל, קודם כל דעו לכם - אתם לא לבד. אתם אפילו די מיינסטרים. למעשה אתם חלק מ- 70% מהאוכלוסייה (גברים ונשים מכל גזע, דת ומין) שלוקים בתסמונת הנקראת "תסמונת המתחזה" (Imposter Syndrome). לא רק זה, אתם חלק מקבוצה איכותית מאד הכוללת את אלברט איינשטיין, מאיה אנג'לו, מישל פייפר ועוד רבים וטובים שמעל כל ספק עשו דברים אדירים בעולם ולמרות שכולם רואים את זה – הם לא לגמרי מאמינים בזה.

"ברוב הימים, כשאני הולך לעבודה, אני עדיין לא בטוח לגמרי מה אני עושה, ואני מרגיש ככה 15 שנה" אומר מייק קנון-ברוקס בהרצאת הטד שלו.

זה לא ממש פחד מכישלון, וזה לא פחד מכך שלא נהיה מסוגלים לעשות משהו, אלא יותר פחד ש"יעלו עלינו". זה התחושה הזו שנתגלה כתרמית כי אנחנו לא באמת טובים כמו שכולם חושבים שאנחנו. אחת הטרגדיות הגדולות בתופעה היא שכמעט כולנו מרגישים אותה בסתר אבל מתביישים להודות בכך, שמא הסוד שלנו יתגלה.

Student Hiding Behind the Notebook
Wild Flowers

בואו נחזור אחורה -  Imposter Syndrome

הכל התחיל בשנת 1978. פסיכולוגית בשם פולין רוז-קלנס שעבדה במחלקה לייעוץ במוסד אקדמי באוהיו, שמה לב לדפוס שחוזר על עצמו אצל סטודנטיות שמגיעות למשרדה ומביעות קושי לעמוד בעומס הלימודים. מה שהיה מוזר, הוא שהיו אלה דווקא הסטודנטיות המוצלחות עם הציונים הגבוהים ביותר. חוסר הביטחון שלהן היה מלווה באמירות דומות, כמו "היה לי מזל, זה לא שאני באמת טובה" ו-"אני לא מתאימה לכאן באמת".

רוז-קלנס קלטה את הפרדוקס ויחד עם ד"ר סוזן איימס החלו לחקור זאת, ראיינו מאות נשים מצליחות ולאחר מכן הטביעו לראשונה את המושג "תסמונת המתחזה".

תופעה בה א.נשים פשוט לא מסוגלים להכיר בהישגים שלהם. הם הודפים הוקרה ומחמאות על הצלחה ומשייכים אותן לכל דבר אחר מלבד עצמם: טיימינג, כוכב שומר, נס חנוכה או סתם כי היה יום רביעי. למעשה, אנחנו פשוט עושים ייחוס חיצוני להצלחות שלנו, באופן קבוע. הכשלונות שלנו כמובן זוכים בייחוס פנימי, כן? מרגישים לגמרי שלנו.

זה לא מוכרח להיות בכל תחומי החיים. ולא כל הזמן. ייתכן שחוויתם את זה פעם אחת או שזה קורה לכם כל יום. כך או כך, חשוב שתדעו מה זה, כדי שתוכלו לקחת את המחשבות שלכם בערבון מוגבל ולהיות מודעים לכך שזה קורה, אך לא בהכרח אמיתי. לא בטוחים אם זה קורה לכם? יכולים לבדוק את זה בשאלון המלא.

תסמונת של אלופים?

אולי חלקכם, חושבים שזה קצת נייס. בסך הכל תופעה שמעידה על מצוינות. בסתר ליבכם אתם מתרצים, זה כואב אבל כאב נעים, כמו שרירים תפוסים אחרי אימון טוב. מה רע בלהיות פרפקציוניסט? אני מבינה, גם אני כזו. אבל בואו נעצור רגע ונאתגר את המחשבה הזו: האמנם? מה אנחנו מפסידים מלחיות עם תסמונת המתחזה?

1. הצלחות הן דבר נפלא, למה שלא נהנה מהן?
לעבוד קשה ולחוות הצלחה זו אחת מהנאות החיים. כל עוד התסמונת משחקת לכם בראש, אתם עובדים קשה אבל בסוף, במקום לרקוד את ריקוד הניצחון – חווים חרדה. תקצרו את הפירות ותשתו את מיץ הרימונים הנפלא הזה. חיים פעם אחת.

2. אתם מכורים ולא, אתם לא יכולים להפסיק מתי שתרצו.
"רק עוד הצלחה אחת ואני אאמין!" בסדר. רק עד שאכטה אחת ו... זה לא באמת עובד ככה. כשנכנסים למעגל ההתחזות הצורך שלנו בהצלחה הוא מפלצת שלעולם לא שבעה. אנחנו מוכרחים להצליח כדי שלא "יתפסו" אותנו - אבל כשאנחנו כבר שם אנחנו לא משייכים את ההצלחה אלינו.

3. נבואות מגשימות את עצמן.
זה לא סוד שנבואות נוטות להתגשם, אנחנו מתכווננים כלפיהן ולמילים שלנו יש כוח. אם תמשיכו לומר לכולם שאת לא באמת מקצועית בעבודה פשוט המשימות שלך קלות ואתה לא באמת יודע לבעוט הגול הזה היה חד פעמי - העולם יתחיל להאמין לכם. ואתם באמת תהפכו להיות.. לא.

Man with Mask
Orange Flower

דוקטור תצילי אותי – מה עושים?

​אולי לא ניפטר ממנה לגמרי, היא תמיד תחכה לנו בפינה, וזה בסדר. אבל אנחנו כן יכולים לחיות טוב יותר גם עם המתחזה שנושפת לנו בעורף. איך? טוב ששאלתם.


1. מודעות. בניגוד להרבה בעיות אחרות, רוב הפתרון במקרה הזה נמצא בלהכיר את התופעה הזו. לדעת שהיא קיימת, לזהות כשזה קורה לנו.

2. צא מזה צא מזה צא מזה: מרגישים מתחזים? הכי חשוב לא לקפוא. לתת שם ל"חבר החרא" שהקול שלו משחק לנו בראש ולנהל איתו שיחה. להסביר לו בסבלנות שיש לו טעות בכתובת ולהסביר לעצמכם שזה בסדר להרגיש ככה.
3. להזכיר לעצמנו שאנחנו "בורים פלורליסטית" - כולנו יודעים אבל שוכחים את זה שרוב הדברים שקורים לנו, קורים גם לאחרים. אנחנו לא כאלה מיוחדים. אם אף אחד לא מצביע בשיעור זה לא אומר שכולם הבינו. הרי גם אתה לא מצביע עכשיו, נכון? כי אתה מתבייש. אז מי אמר שכל השאר לא מרגישים בדיוק אותו הדבר?
4. להפסיק להתנצל: צניעות זה מאד טרנדי. אחלה תכונה. אבל המתחזה לפעמים מתחפש לצניעות. צניעות אינה אומרת לטשטש הישגים או להתנצל על הצלחות. אז תפסיקו לבטל מחמאות ולהקטין את ההישגים שלכם. להפך, בכך שתהיו וואו - תתנו לאחרים את האומץ להיות כמוכם. אתגר – בפעם הבאה שמחמיאים לכם תגידו "תודה". ותסתמו :)

בנימה אישית - וכמובן כמה שאלות

לקח לי 27 שנים להאמין שאני מוצלחת בלימודים. הייתי מקבלת את הציונים הכי גבוהים במחלקה ועדיין, לפני כל מבחן, הייתי חרדה. הייתי בטוחה שהנה הפעם אני אכשל. כשהייתי מקבלת ציון הייתי בודקת 8 פעמים האם זו באמת תעודת הזהות שלי. לא היה לי נעים שהצלחתי יותר מהם, הרי לא באמת מגיע לי.

באיזשהו שלב הבנתי שזה לא הגיוני, סטטיסטית, שיהיו לי כל כך הרבה צירופי מקרים. כמה מזל יכול להיות לאדם אחד? והתחלתי להאמין להצלחות שלי.

עד היום, לפעמים כשקורה לי משהו טוב, אני עדיין משתמשת בביטוי "קורה לי" במקום "עשיתי". אני משייכת את ההצלחות החוצה ואת הכישלונות פנימה, אבל היום אני כבר מודעת - ואני נלחמת.

ואתם? אתם לא צריכים לחכות 27 שנה, וממש אין צורך שתעבירו תואר שלם בהתקפי חרדה. אתם יכולים להתחיל ממש היום. ממש עכשיו.

ולשאול את עצמכם:

אילו הצלחות שלי אני מתקשה לראות?

אילו התנהגויות של מתחזה יש לי? ומה ההשלכות של זה?

איך אני מגיב.ה כשמחמיאים לי על הצלחות?

מהן החוזקות שמאפשרות לי להשיג את מה שהשגתי עד היום?

כל התשובות – אצלכם.

Backstage

רוצים להעמיק עוד?

6 סימנים - האם אתם לוקים בתסמונת המתחזה?

☆ כריסטיאנה וויטאקר - "דבר אחד שאף אחד לא סיפר לך על תסמונת המתחזה"

☆ לו סולומון - "הפיתרון המפתיע לתסמונת המתחזה"

☆ אל כל הניוזלטרים שלנו

הבלוג של AskQ

  • Facebook
  • Instagram
  • Linkedin

לעוד שאלות למי שטרם התנסה – מוזמנים לגלות את הערכות שלנו בחנות

logo-ask-Q-clear_edited.png

התוכן עניין אתכם?

יש לכם שאלות? תגובות? הערות או הארות?

רוצים להציע נושא לניוזלטרים הבאים?

נשמח לשמוע מכם בלינק הבא

רוצים שחבריכם יהנו גם מהניוזלטר?

שלחו להם את האתר שלנו ותגידו להם להירשם בתחתית העמוד
או לחלופין שלחו להם את המייל שקיבלתם ושירשמו דרכו