ניוזלטר נובמבר 2021
הקשבה
שומעים? אז אל.
תקשיבו - כדאי לכם.
הקדמה
אני רוצה שתחשבו על רגע חזק שהיה לכם לאחרונה. רגע שהרגשתם כל כך קרוב, כאילו כל המרחק בינכם לבין האחר נמס לחלוטין, ונגעו לכם ברך של הלחם. בבפנים של הבטן. בחלק הפנימי של הלב. יצאתם מהמפגש הזה בריחוף קל, כאילו הורדתם תיק כבד מהגב. הכל נראה יפה יותר, קל יותר. העולם כאילו חייך אליכם ותחושה חזקה של אופטימיות שטפה את כל כולכם, למרות שלא זכיתם בלוטו. אולי אפילו חשבתם לעצמכם, מה קרה לי? אין לי סיבה ממשית להרגיש כל כך... טוב!
אז אולי לא קיבלתם טלפון מאראלה, אבל כנראה, שחוויתם הקשבה. היה לכם מפגש משמעותי. ואם הוא היה כל כך משמעותי, כנראה שחוויתם בו תקשורת מיטיבה, כזו מהסוג שכבר בקושי פוגשים. יכול להיות שהייתם אתם אלו שהקשבתם, או שאולי הקשיבו לכם – כך או כך – הייתם נוכחים.
מהי הקשבה?
הקשבה נתפסת בעיני רובנו כדבר אלמנטרי. שלא כמו לעשות חצי מרתון, לכתוב ספר, או לסיים דוקטורט – הקשבה היא פעולה של היום-יום. אבל למעשה, כמו כל אחד מההישגים שלהלן, גם הקשבה דורשת מיומנות, סבלנות, ואימון. היא משהו שאנחנו צריכים לבחור בו – בניגוד לפעולת השמיעה, שהינה סנסורית ולא רצונית, הקשבה פירושה להעביר באופן יזום את הקשב, תשומת הלב, אל מושא הקשב. בדומה למיינדפולנס, היא דורשת מאיתנו להיות במקום אחד בלבד. כפי שכותב עודד בן מנחם במאמרו אמנות ההקשבה, הקשבה משמעה בראש ובראשונה נוכחות: נוכחות עם אחר, נוכחות בכאן עכשיו של המפגש. היא תובעת מאתנו להשקיט את הרעש שבתודעתנו; היא מערבת גם את האוזן החיצונית וגם את "האוזן הפנימית" – הלב.
הקשבה דורשת מאיתנו למעשה לנטוש את עצמנו לתקופה. ללחוץ "MUTE" על ה-Mind הפרטי שלנו. לנתק את ההקשר הפנימי, את ההשלכה שאנחנו עושים בכזו טבעיות על עצמנו (גם לי זה קרה!), את השיפוטיות (איזה מוזרה, למה היא עשתה את זה?!), ואת הרחשים הרגילים שלנו (מה אני אזמין לצהריים?), ואת המחשבה הברורה מאליה – מה אני הולכת לענות?
למה זה כל כך קשה?
אתם בטח כבר מתחילים להבין, שהקשבה אינה דבר של מה בכך. היא פיתוח של היכולת הנפלאה הנקראת "אמפתיה". כמו לקפל קרם מבלי לשבור אותו. כך אנחנו שואפים, בדיאלוג, להכיל את האחר אך לא להזדהות איתו, מחד, ולא להתנכר אליו מן הצד השני.
"הקשבה פורייה היא האמנות של פיתוח דממה עמוקה בתוכנו, כך שנוכל להאט את קצב עבודת המוח, להתאימו לקצב הטבעי של פעולת האוזניים, ולקלוט את המשמעות שבין המילים" טנג'ה
במאמרו הקשבה לאחרים – מתוך הבנה ואמפתיה כולל ארתור קוסטה את יכולת ההקשבה האמפתית כאחד משישה עשר הרגלי החשיבה של אנשים אינטליגנטים. כמוהו גם סטיבן קובי, בספרו "שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים", שמציג את ההרגל החמישי כך: "בקש להבין תחילה – ואחר כך להיות מובן".
כשאנחנו בהקשבה אנחנו בהכרח שמים את האחר במרכז. וזה הסיפור האמיתי כאן בעצם. לשים את האחר במרכז אומר שאני – לא במרכז כרגע. יש בזה ויתור מסוים על כוח, על שליטה, על במה. אבל לא תאמינו מה תגלו אם תהיו מוכנים לנסות.
למה בכל זאת כדאי לנו להתאמץ?
בהרצאת הטד 5 דרכים להקשיב טוב יותר מסביר ג'וליאן טרז'ר מהי הקשבה ואיך אפשר להתאמן עליה. הקשבה זו הדרך הכי טובה לחוות את ההווה, את המציאות, אומר טרז'ר, ובעולם בו אנו מוצפים בכל כך הרבה גירויים בכל רגע נתון, יש תחרות מאד גדולה על תשומת הלב שלנו. אמנות השיחה מוחלפת בצורה מאד מסוכנת בכלים טכנולוגיים שגורמים לנו לאבד את יכולת ההקשבה האמפתית שלנו, ועולם בו אנחנו לא מקשיבים הוא עולם מסוכן, מאחר והקשבה היא הדרך לנו להבנה. ומשם גם ליצירת הקשר. ומהי האנושות, ללא קשר?
כשאנחנו עושים את זה - נגלה לפנינו עולם שלם של תקשורת. מעין חוויה מלאה, מעצימה, כזו שקשה לבטא במילים. אבל אפשר להרגיש. כמו שאני מרגישה כשמישהו מסתכל עלי בעיניים שחושבות שאני יפה נורא. כך אני גם יודעת מתי מקשיבים לי, והכל הופך טוב יותר, אפילו איך שאני מצליחה לנסח את עצמי.
לא רק האדם שמקשיבים לו מרוויח מהסיפור - גם המקשיב. יותר מהכל, הקשבה היא הדרך הכי חזקה שלנו לייצר אמון עם האחר (וזה מוכח מחקרית!). להקשיב למישהו זה אומר לראות אותו, ואם אני רואה אותך - סימן שאתה חשוב.
הקשבה היא הדרך היחידה לחוות באופן מלא את העולם. להיות נוכח במציאות.
החיים קצרים - לא הייתם מוכנים לעשות עוד מאמץ קטן כדי לחיות אותם באמת?
גם אתם יכולים לעשות את זה נכון
טרז'ר מדבר על 4 עקרונות פשוטים, שנוכל ליישם כבר ממחר בבוקר, כדי להיות מקשיבים טובים יותר, ומאגד אותם תחת ראשי התיבות RASA
1. Receive- קבלה. מתן תשומת לב לאדם שמולי, מבלי להתרכז בגירויים חיצוניים ומבלי לחלום בהקיץ או לחשוב מה אני הייתי עושה עכשיו אם הייתי במקומו.
2. Appreciate – הערכה. אנחנו יודעים כשמקשיבים לנו ויודעים גם מתי לא. כדי להפגין הערכה, נשתמש במחוות מילוליות (אפילו "אוקיי" או "הממ" ובלתי מילוליות כמו הנהון, קשר עין, רכינה קדימה).
3. Summarize – סיכום. זה כמובן לא במובן של "לסכם מישהו" ולזרז אותו להגיע לפאנצ'. אלא במובן של לשקף (כמו "אז בעצם, אני שומעת ממך שהרגשת מאד לבד, ולכן החלטת לנסוע"). המילה "אז" היא סופר חשובה בתקשורת בינאישית.
4. Ask – שאילת שאלות. בעיני, זה החלק החשוב ביותר בתהליך. לשאול שאלה, זה אומר: אכפת לי. את/ה מעניינ/ת אותי. מה שאת/ה מרגיש/ה מעניין אותי. שאלות הם כמו ההגה שמכוון את תנועת המצלמה בתודעה. דרך שאלות אנחנו יכולים לקלף עוד שכבות, להפיל אסימונים, להשפיע על האדם שמולנו.
RASA עוזר לנו לזכור שהקשבה היא תהליך אקטיבי, כזה שאנחנו צריכים להשקיע בו אנרגיה ומשאבים. ג'רי צ'נדלר, מגשר מומחה, אמר: "אם זמן זה כסף, אז זמן שהוצאנו בשיחה הוא השקעה"
אז מה השאלה בעצם?
איך אפשר לסיים בלי עם כמה שאלות לחשיבה עצמית:
♡ מתי בפעם האחרונה נדרשתם בהקשבה? האם הצלחתם?
♡ אילו מחשבות הסיחו אתכם? מה עזר לכם להתמקד?
♡ איך הרגשתם בפעם האחרונה שהקשיבו לכם באמת? מי זה היה?
♡ מי בחיים שלכם, היה רוצה שתקשיבו לו?
♡ מה מפריע לכם להקשיב כמו שהייתם רוצים?
בהזדמנות הבאה שלכם, נסו לבוא במודעות לארבעת העקרונות. הניחו את הטלפון בצד, נסו להרגיש את המילים מהדהדות בכם, תנו להן לשקוע מבלי לנסח תגובה או לקבוע דעה. הפכו את עצמכם לחלל ריק ותנו למחשבות של הצד השני להתפזר בו, להיות מה שהן. הביעו אמפתיה, הניחו יד, הראו הבנה במבט. ואם תשמעו סאונד דק בזווית האוזן – זה הצליל של הקשר שזה עתה נרקם לו. אני מזמינה אתכם לחשוב על האדם שאתם הכי סומכים עליו. אני די בטוחה שהוא לא מסמס בזמן שאתם מדברים איתו על הפחדים הכי גדולים שלכם. הוא לא זה שמיד מציע פתרון. ואיכשהו, נדמה שזה האדם שבלי הסבר ברור, פשוט קל לכם לדבר איתו.
כַּמַּיִם, הַפַּנִיׁ לַפַּנִים - כֵּן לֵב-הָאָדָם, לָאָדָם. משלי כ"ז 19
רוצים להעמיק עוד?
☆ "למה כדאי להקשיב?" - "חושבים טוב" עם יהודית כץ עם פרופ' אבי קולגר
☆ אל כל הניוזלטרים שלנו
הבלוג של AskQ
לעוד שאלות למי שטרם התנסה – מוזמנים לגלות את הערכות שלנו בחנות
מבטיחים שיח משמעותי והזדמנות נפלאה לתרגל הקשבה :)